#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קיא. ואם גאל יגאל איש ממעשרו וגו' ודרשו חז""ל איש אמר רחמנא ולא אשה.מה נתמעט? "	"לפרש""י שאשה שפודה מעשר שני של בעלה ממעות נכסי מלוג שלה אינה צריכה להוסיף חומש דכאחר דמיא. לר""ת (תוד""ה אלא) איש אמר רחמנא דמוסיף חומש על מעשרו ולא אשה אפילו בזוזי דידה ומעשר דידה ואפילו היא אלמנה או גרושה אינה מוסיפה חומש."	קידושין כד. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיב. האם יוצא לחירות ומדוע 1) תלש בזקנו ודילדל בו עצם 2) הכהו כנגד עינו ואינו רואה 3) הכהו על עינו וכהתה 4) היתה עינו כהויה וסמאה 5) היתה עינו סמויה וחטטה? 	1) יוצא. כי יכה - רבוי, שן ועין - מיעוט, לחפשי ישלחנו -ריבוי, וריבה כל דבר שבגלוי ואינו חוזר אף אם לא בטל ממלאכת האבר.<br>2) אינו יוצא דהעבד הוא דמיבעית נפשיה.<br>3) אם יכול להשתמש בהם עכשו אינו יוצא לחירות ואם לאו יוצא דהויא השחתה.<br>4) אם יכל להשתמש בהם כבר יוצא דהויא השחתה ואם לאו אינו יוצא.<br>5) יוצא דעשהו מחוסר אבר.	קידושין כד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיג. הוציא לעבדו שן או אצבע האם צריך גט שחרור ומדוע והאם הגט מדאורייתא? 	"לר""ש ר""א ור""ע בשניהם צריך גט שחרור דילפי שילוח שילוח מאשה מה אשה בשטר אף עבד נמי בשטר. לר""מ ור""ט בשניהם אין צריך גט שחרור דכתיב לחפשי ישלחנו, הוה ליה חפשי מעיקרא. למכריעים לפני חכמים בשן א""צ ובאצבע צריך הואיל ומדרש חכמים הוא ופירש ר""ת (תוד""ה הואיל) דגט זה אינו אלא מדרבנן דחיישינן שמא ימצאנו בשוק ויאמר לו עבדי אתה לפי שאין המדרש ידוע לעולם. וריב""א פירש דהוה מדאורייתא דודאי שן ועין דכתיב בהדיא בקרא ועלייהו כתיב לחפשי ישלחנו דמשמע חפשי מעיקרא בהא פשיטא ליה דלא גמר שילוח שילוח מאשה ולכן א""צ גט שחרור, אבל שאר אברים דלא נפקי אלא מיתורא דישלחנו ודאי בהני גמירי שילוח שילוח מאשה ולכן צריך להו גט שחרור."	קידושין כד: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיד. התכוין לכחול עין עבדו וסמאה או לילד עובר שפחתו וסימא עינו האם העבד או העובר יוצא לחירות ומדוע? 	"בהתכוין לכחול וסימא לת""ק יוצא לחירות דהתכוין לעין אע""ג שלא נתכוין לשחתה חייב. לרשב""ג אין יוצא לחירות דכתיב ושחתה עד שיתכוין לשחתה. אם התכוין לילד עובר שפחתו וסימא אין העובר יוצא לחירות לכו""ע שלא נתכוין לשחת ולא נתכוין לעין כלל. ובתוס' (ד""ה מיבעי) כתבו דאיכא תרתי לטיבותא שהוא מתכוין לטובה ולא התכוין לעין כלל <sup>נ</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>נ.  כתב הרשב""א  (ד""ה הא)  בשם הראב""ד דהכא לאו משום כונה קאמר, אלא משום דושחתה משמע שהיתה מתוקנת כבר, ועין העובר לא היה מתוקן שלא יצא לאויר העולם.</span>"	קידושין כד: ותוס'		
